תעשיית האופנה נמצאת בשנים האחרונות בחיפוש אחר חומרים ידידותיים לסביבה וברי קיימא יותר. החיפוש מניב פיתוח חומרים חדשים (כמו יצירת מוצרי לבוש מפטריות שמדמים בגדי עור), אבל מוביל גם לחזרה לעבר, לסיבים שהיו נהוגים בשימוש בשנים קדומות ושמסיבות שונות השימוש בהם דעך עד שהופסק לחלוטין.
אחד החומרים המרתקים שצוברים תאוצה הוא סיבי חלב, חומר טבעי עתיק יומין עם יתרונות רבים.
תהליך הפקת סיבים מחלבון חלב מוכר עוד בתקופה העתיקה. כבר במאה ה-18, חוקרים איטלקיים דיווחו על תהליך להפקת "משי חלב" מקאזאין – החלבון העיקרי בחלב. הסיבים הופקו על-ידי ערבוב של חומצה חזקה עם חלב חם והוספת תמיסת חומצה נוספת לסלק חומרים מלווים.
בשנת 1904, קיבלו גרמניה והאימפריה העות'ומאנית פטנטים על תהליך דומה להפקת סיבים מחומרי הגלם מן החי. לפי המסמכים ההיסטוריים, הסיבים שיוצרו נועדו לשמש כתחליף לצמר גפן בייצור חוטי תפירה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר היו מחסור בסיבים טבעיים, הופקו סיבים מחלבון חלב בצורה ניסיונית בגרמניה הנאצית ובאיטליה כתחליף לסיבים הקונבנציונליים מכותנה ושיפון שהוגבלו במהלך המלחמה. יחידה צבאית איטלקית אף ייצרה סיבי חלב עבור תעשיית הטקסטיל.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, איטליה הפיקה סיבי חלב בשם "לאניטל" שנועדו לייצור בגדים וחוטי תפירה. הם שווקו כבגדים "אנטי-אלרגיים" וידידותיים לסביבה. תעשייה זו נמשכה באיטליה עד לשנות ה-60.
סיבי חלב מוזכרים גם בספרות, כמו למשל בספר אורלנדו מאת וירג'יניה וולף, משנת 1928
"He returned across the Court with a gown of cloth-of-milk in his hands which he had long desir'd to purchase and making for his rooms, met Suddick, the pig-keeper."
גם ג'יין אוסטן בגאווה ודעה קדומה מזכירה את הרכות של שמלתה של הגיבורה שלה, "שמלתה הייתה עשויה משי חלב, רכה כנוצה ולבנה כשלג."
אז, בואו נעשה קצת סדר, מהם בכלל סיבי חלב? וכיצד מפיקים אותם?
סיבי חלב הם סיבים טבעיים העשויים מחלבון הקזאין, המצוי בחלב פרה. התהליך של הפקת סיבי חלב כרוך בשלבים הבאים:
קואגולציה: חלבון הקזאין מופרד מחלב פרה באמצעות חומרים מקשרים, כמו אנזימים או חומצות.
שטיפה וייבוש: הקזאין שטוף ומיובש עד לקבלת אבקה.
המסה: אבקת הקזאין מומסת בתמיסה מיוחדת תוך כדי ערבוב וחימום.
חידוד: התמיסה המומסת עוברת דרך פילטר מיוחד, שם נוצרים סיבים דקים וחזקים.
ייבוש וגימור: סיבי החלב מיובשים ומוגמרים לצורתם הסופית, תוך אפשרות לצבוע אותם במגוון צבעים.
לסיבי חלב יתרונות רבים שהופכים אותם לאטרקטיביים בתעשיית האופנה העכשווית:
- רכות: סיבי חלב ידועים ברכותם יוצאת הדופן, המעניקה לבדים תחושה נעימה למגע וחווית לבישה נעימה.
- חמימות: הבד ידוע ביכולתו לשמור על חום הגוף, מה שהופך אותו לבחירה מושלמת לימי החורף.
- נשימה: בניגוד לחומרים סינתטיים רבים, סיבי חלב מאפשרים נשימה של העור, מה שמפחית הזעה ואי נוחות.
- קיימות: ייצור סיבי חלב נחשב ידידותי יותר לסביבה בהשוואה לייצור כותנה, הדורש כמויות מים אדירות וחומרי הדברה.
- התכלות: סיבי חלב מתכלים באופן טבעי, מה שמפחית את ההשפעה הסביבתית שלהם.
אז האם סיבי החלב יכולים להחליף את הכותנה?
הדרך לשם עוד מאד ארוכה, אך עם זאת, כותנה, אחד החומרים הנפוצים ביותר בתעשיית האופנה, ידועה בהשפעותיה הסביבתיות השליליות. ייצור כותנה צורך כמויות מים עצומות, גורם לזיהום קרקע ומים, ופוגע במגוון הביולוגי. סיבי חלב מציעים תחליף בר קיימא לכותנה, תוך שמירה על תכונות איכותיות דומות, ואף טובות יותר.
השימוש בסיבי חלב נפסק במאה ה-20 בעיקר עקב עלויות הייצור הגבוהות. עם זאת, התפתחויות טכנולוגיות חדשות ופיתוח שיטות ייצור יעילות יותר מאפשרים כעת חזרה לשימוש נרחב יותר בחומר זה.
העתיד נראה ורוד:
סיבי חלב מציעים פתרון בר קיימא ועמיד לתעשיית האופנה. יתרונותיהם הרבים, לצד ההיסטוריה העשירה והפוטנציאל לחדשנות, הופכים אותם לחומר מבטיח שיכול לשחק תפקיד משמעותי בעתיד האופנה.
חייבים לציין שכדי שסיבי חלב יוכלו להיכנס לחברות אופנה, נדרשת עוד עבודת מחקר ופיתוח רבה, כיצד להוזיל את עלויות ייצור סיבי חלב וכמובן לוודא שהתהליך אכן ידידותי לסביבה ונעשה תוך שמירה על רווחת הפרות.
עם זאת סיבי חלב מציעים הבטחה לעתיד ירוק יותר לאופנה. ייתכן שזהו רק עניין של זמן עד שכולנו נלך עם בגדים רכים, יפים וקיימים עשויים מחלב